<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ברכה</h1>
<h2>דף יא:</h2>
שמע ד' קול יהודה [דברים ל"ג]. נתפלל משה על שבטו של יהודה, אמר לפניו כל זמן שיהא שבט יהודה בצער ויתפלל לפניו שתעלה אותו מצרתו. ואל עמו תביאנו. שנקבר בארץ. ידיו רב לו. בשעה שהרג עשו, וכן אמר יעקב (בראשית מ"ט ח') ידך בעורף אויביך, שהרג את עשו. וק"ק לר"ץ דאמרי' במס' סוטה [י"ג ע"א] כי חושים הרגו. וי"ל חושים הכהו בדקר ולא מת עדיין עד שהרגו יהודה.
יחי ראובן ואל ימות [דברים ל"ג]. מה עניין זו לזו, משל למלך שבא אצל בניו לפרקים, שהוא נפטר מבניו הן מלוין אותו, אמר להם צריכין אתם כלום ממני, אמרו לו אין לנו צורך אלא שתרצה לאחינו הגדול. כך אילמלא השבטים לא נתרצה הקב"ה אל ראובן, ולכך סמך יחד שבטי ישראל, נתפלל [משה] יחי ראובן וגו' ואל ימות במעשה בלהה, לפי שנתכוין לטובה. וזאת ליהודה. סמך ללמד (מה) [מי] גרם לראובן שנ' בו ואל ימות, יהודה שהודה במעשה תמר, כשראה ראובן [כן] גם הוא הודה שנ' (איוב ט"ו י"ח) אשר חכמים יגידו.
